אז מה היה לנו השבוע ?
ישבתי בלובי עם אלבי וקראנו יחד את העיתון המקומי של קארלה סטייט.
יותר נכון, הוא קרא את האותיות המסולסלות של השפה המליאלית, תרגם, ואני שאלתי שאלות… וכשהיו תמונות, אני ניחשתי את הטקסט, בהצלחה לא מבוטלת, יש לאמר…
שלושה אירועים מרכזיים העסיקו השבוע את שלושים וחמישה (35) מיליוני המלאיאלים של מדינת קארלה :
הראשון, היה הבחירות המחוזיות במדינה לבחירת ראשי עיריות ומועצות אזוריות בלבד, בחירות שהתקיימו בתשיעי לדצמבר, לוו בקמפיינים מרעישים של המועמדים ובתליית דגלים ותמונות צבעוניות של המועמדים מתחת לכל עלה בננה או עץ פאפייה. מרתק היה לראות שמעל מחצית מהמועמדים הן למעשה מועמדות, אך אלבי מיהר לספר לי שיש מקומות שמורים לנציגות הנשים ועל כן כל מפלגה העמידה מועמדות…יומיים לפני הבחירות נאסרה מכירת אלכוהול ויממה לפני נאסרה כל פעילות פוליטית ברחובות ושקט נפל על המדינה הירוקה…
האירוע השני עסק במשבר של חברת התעופה הפנימית, "אינדיגו", שהיתה ידועה ברחבי הודו במחיריה הזולים כדי חמישית משאר מחירי החברות האחרות. לחברה,
400 מטוסים, שטסו מדי יום מעל 2000 טיסות פנימיות (!), ושינעה 120 מליון נוסעים בשנה…
השבוע נאלצה החברה לבטל מאות טיסות בגלל החלטת ממשלה והיעדר כוח אדם. הממשלה החליטה כי בין טיסה לטיסה חייבים אנשי הצות והמטוסים ב- 6 שעות הפסקה, מה שצמצם וטירפד את לוח הזמנים. הסתבר כי אין ברשות החברה מספיק כוח אדם והכאוס והכעס בשל החלטה זו הם גדולים. עשרות אלפים נתקעו. גם שיוואני שלנו מהקבוצה התקשתה לפגוש את אימה שטיסתה בוטלה פעמיים…
האירוע השלישי השבוע קשור כולו לפילים. פילים הם עסק רציני בהודו. כי הם קדושים וגם מתמעטים. נותרו בה כ – 30 אלף , 5000 מהם במדינת קארלה, 1000 מהם חיים בטבע בשמורה הגדולה ב"פריאר", רק 200 מוחזקים בכל המדינה בידי בני אדם.
בעיתון התפרסמו שלוש ידיעות – האחת, בעמוד השני סיפרה על 10 פילים שנראו לחופי אגם אנאירגלדאם (ובתרגום – "האגם בו שותים הפילים") , השניה, גם היא בעמוד השני, סיפרה על פיל בשם "פאדיאפה", הידוע ב"קריזות" שהוא חוטף מעת לעת. השבוע, בעיירה מרטופאטי שליד מונאר, הוא תקף והרס שתי חנויות מכולת… הפיל נערץ ע"י ההמון, קשה ובלתי אפשרי לתפוס אותו והשם שניתן לו הוא ע"ש סרט הודי בשם זה ממדינת טמיל נאדו, שגם לשחקן הראשי קוראים "פאדיאפה", זה שאינו מוותר ותמיד מנצח…
ידיעה שלישית בדף האחורי-פנימי סיפרה על שיירי פיל שנמצאו בכפר מאלהפוראם ובדיקת וטרינר קבעה כי נטרף ע"י טיגריס בנגלי שכאן קוראים לו "טייגר"…
נטרף ועוזב ירוחם.
באמצע השבוע הגענו לאזור אגם ואמבאנד שלחופיו ותעלותיו ממוקמות העיירות קומרקום, אלפי ויקום ועוד.
זהו שטח מישורי בגובה פני "הים הערבי" זרוע בשדות אורז רטובים ובתעלות מים ביניהן מתגוררים אנשים ומנהלים חיים.
מקסים מרתק ויפה ברמות על.
ובעיירה ויקום ביום הגיענו התקיים הטקס השנתי (!) של חג ה – vaikathashtami, בהשתתפות 20 פילים ענקיים ומקושטים, שהגדול בהם נשא את האל שיווה.
אבל רגע, מה לפילים ולחג הזה?
צ'מעו סיפור:
מסתבר כי האלה פרוואטי יצרה בן מתוך צמח הכורכום , נתנה לו חיים וקראה לו "גנאשה". פרוואטי הלכה להתקלח וביקשה מבנה-הילד לשמור שאיש לא ייכנס ולא יציץ. הגיע האל שיווה והופתע מנוכחות הילד הלא מוכר. "גנאשה" לא נתן לו להיכנס, שיווה התרגז, וכרת את ראשו. לאחר מעשה גילה כי מדובר בבנה של האלה פרוואטי, הוא הצטער מאד והורה שיחפשו עבורו מיד ראש-חי, ובמהירות, ראש המסתכל צפונה….(שכן ההינדואים מאמינים שהצפון הוא מבורך,
הכי חשוב מסמל חוכמה רוגע ואנרגיה אלוהית).
הלכו חיפשו ומצאו ראש חי של פיל, הרכיבו אותו על הילד שקם לתחיה ומאז הוא נקרא "גנאשה-גאנא-פדי", והפך לאחד האלים החשובים בתרבות ההינדואית.
הטקס היה מרשים, המון המון אדם, עשרות אלפים, עם עיניים בורקות, אנרגיות מטורפות, שנעו בגלים- גלים, כתף אל כתף, כאשר מארבע כנפות אופפים ריחות עזים של קטורת, ריחות שריפת לפידי השמן, ריחות יסמין וריחות עזים של שתן פילים ואדם… ואנחנו הילכנו יחפים בין אלו, בשטח המקדש, מערביים יחידים, מסתכלים משתאים בפילים ורוכביהם, נפעמים ומכבדים.
חוויה מדהימה.
מסע הכתיבה שלנו יסתיים אור ליום שני.
היה זה מסע מסעיר צבעוני ושובה לב בקארלה היפה המחבקת והמאפשרת.
קצרו המילים לתארו כעת. צריך לעכל
(וגם לאכול המבורגר או שניצל…)
מסע שלישי יצא בדצמבר 26, איך לא.
צריך פשוט לבוא. מוזמנות ומוזמנים.
תודות המון לשותופתיי היקרות איריס חמדת ושותפי אלבי ולמשתתפות המדהימות, נאוה, תמרה, שיוואני, דנה י. ר, טלי, דנה ו.ל., דורית, ניבה, אורלי, נעמה, דפנה, סיגל, ענת, איריס ר.
בלעדיכן כל האושר הזה לא היה קורה.
תודה וחיבוק גם.
כי כבר 793 ימים.
עד שרן גואילי ישוב וייטמן.
עד שכולם ישלמו ויתאיידו.
