אימי החסרה נהגה לומר: "החיים הם עכשיו, תחיו".
בכל חודש אני יוצא למסע בחבל ארץ אחר. פוגש מקומות, אנשים ומראות. חווה נופי בראשית, מתענג על אוכל מקומי, נפעם מצבעים, קשוב לסיפורים אנושיים ונושם ריחות חדשים. בכל פעם שכזו, אני מצרף אלי קבוצה קטנה של אנשים טובים שרוצים להשתתף יחד איתי במסע. אושר גדול.
החיים הם ממש עכשיו. בואו.
