יוון ההררית שלי
שעה ויותר הוא ישב בפינת המסעדה הריקה, מנהל שיחות בלחש, מחובר לאוזניות, גבר בשנות הארבעים לחייו, לבוש למשעי, מפגין גוף של ספורטאי פעיל, "לוק" כללי שהיה זוכה לציון "חתיך בהחלט" מנציגי כל המגדרים, בולט בהחלט במרחב הכפרי אליו נקלעתי. לאחר שחיסלתי את צלחת מרק השעועית המשובח שאיים להפילני למנוחה הכרחית ונחוצה, הרגשתי שאני חייב לנצל ההזדמנות ולקשור שיחה בניסיון להבין דברים באמצעות עיניים וראש מקומיים.