רג'ר ובעלה הם ברברים תושבי אזור באב-עלי, שבשיפולי הר סהרו, בואכה הסהרה במרוקו. בשנים האחרונות בני הזוג בנו אורחן דרכים קטן, שני בתי אבן הצופים אל הנוף, התקינו סוכת צל קטנה ושם, באמצע שום-מקום הם מארחים עוברי אורח לאתנחתא של קפה ותה ותצפית אל נופי הבראשית. את ביתם עיישא בת השנתיים פגשתי כבר שבע פעמים. מרגע הכירותנו הבנו שנינו כי ניתנו בתכונה הנקראת חיידק הסקרנות. עיישא הקטנה לא חדלה להתעניין, לשאול, לחייך, להתחבר. אין בה מורא מזרים, יש בה המון חיוכים וחיוכים מצחיקים ואנחנו מסתדרים זה עם זו.

בזכותה, גם אימה רג'ר, נפתחה. אנחנו משוחחים בערבית- מרוקאית ושברי צרפתית, היא מספרת על משפחתה, על חלומותיה, אנחנו צוחקים, אפילו להצטלם היא מוכנה, ללא בעיה. כיף גדול.

תמצית סיפור קטן זה, הוא אחד מיני רבים, בעטיו אני מאושר מבחירתי לעסוק בהדרכת טיולים. כמו חיים שלמים של עיסוקים אחרים ושונים בתכלית – שנים של עבודה בתחום החקירות והריגול, שנים שבהן אירחתי אנשים בבתי קפה ומסעדות שהקמתי, שנים של עבודה בניהול קהילות במושבים וקיבוצים – כמו הכינו אותי לעיסוק הנוכחי. המפגשים. הסיפורים. האנשים. תמצית של אושר גדול.